האספה המכוננת הלאומית (בצרפתית: Assemblée nationale constituante) הוקמה ב-9 ביולי 1789 במהלך המהפכה הצרפתית, ושימשה כממשלת צרפת לאחר המהפכה.
אספת המעמדות, אשר התכנסה ב-5 במאי הגיעה למבוי סתום כבר למחרת. הנציגים של המעמד השלישי ניסו לייעל את הגוף המייצג את אזרחי צרפת. הם התכנסו בנפרד משני המעמדות הראשונים בתור מה שהוגדר כ"קומונה". ב-12 ביוני הקומונה הזמינה את שאר המעמדות להצטרף אליהם. חלק ניכר מהמעמד השני (הכמורה) עשו כן, אך כמעט כל בני האצולה סירבו.
ב-17 ביוני הקומונה קיבלה את הקמת האספה הלאומית ברוב של 490 נגד 90. המעמד השני הצטרף לאספה החדשה יומיים לאחר מכן.
בעקבות מאמציו של לואי השישה עשר והמעמד השלישי למנוע מנציגי העם להפגש, האספה נאלצה להעתיק את דיוניה למגרש הטניס המלכותי ב-20 ביוני. במגרש זה הם נשבעו את שבועת מגרש הטניס, תוך כדי שהם מבטיחים לשוב ולהתכנס עד אשר צרפת תקבל חוקה חדשה. אחרי שהוא לא הצליח לפזר את האספה בכח, לואי הכיר בסמכותה ב-27 ביוני. האספה שינתה את שמה ל"האספה המכוננת הלאומית", והחלה לתפקד כרשות מחוקקת. יחד עם זאת, ספרים רבים מתייחסים אל האספה בשמה הישן "האספה הלאומית".
לאחר נפילת הבסטיליה ב-14 ביולי, האספה המכוננת הלאומית שימשה כממשלתה של צרפת.
אל האישים והקבוצות האלה, יש להוסיף את עמנואל ז'וזף סיאס, הנציג הבולט ביותר באספה, מי שעתיד להתמנות למשרת הדירקטור בתקופת הדירקטורט ואחר כך קונסול בשיתוף עם נפוליאון. הוא הצליח לגשר בין תומכי המלוכה החוקתית לבין תומכי הדמוקרטיה המלאה.
האספה התפזרה ב-30 בספטמבר 1791. למחרת החוקה החדשה נכנסה לתוקף, תוך כדי שהיא מפנה את מקומה לאספה המחוקקת.